שורתי נ' בטיחות בתנועה בע"מ

החלטה

1.        זוהי בקשתה של התובעת לפטרה מתשלום אגרת בית הדין, לפי תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), תשס"ח-2008 ("תקנות האגרות"). לאחר עיון נוסף בכתב התביעה נמצא, כי האגרה שנדרשת התובעת לשלם עומדת על סך 4,285 ש"ח.

2.לאחר שעיינתי בכתב התביעה, בבקשה ובתצהיר שצורף לה, כמו גם בתגובת הנתבעת, הגעתי למסקנה שדין הבקשה להתקבל בחלקה.

בתצהירה מציינת התובעת כי היא אינה עובדת והמשפחה מתקיימת ממשכורתו של בעלה בלבד, בגובה כ- 8,500 ש"ח לחודש; המשפחה מתגוררת בדירת מגורים בבעלות התובעת ובעלה, והם משלמים החזר משכנתא חודשי בסך 1,800 ש"ח; בבעלותם רכב; מלבד הוצאות ניהול משק הבית, בני הזוג מעסיקים מטפלת לבתם הבכורה.

לבקשה צורפו תלושי שכר של בעלה של התובעת לחודשים נובמבר ודצמבר 2011, וכן ינואר 2012.

3.בתגובתה ציינה הנתבעת כי התובעת לא הסבירה כיצד משולמות הוצאות הייצוג המשפטי, אולם הותירה את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית הדין.

4.נתבקשה תגובת המדינה לבקשה, אך זו לא הומצאה לבית הדין עד היום.

5.בקשה לפטור מאגרה מטעמים של חוסר יכולת כלכלית נבחנת על יסוד קיומם של שני תנאים מצטברים – ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה"; ושנית, העדר יכולת כלכלית.

6.במקרה דנן שוכנעתי כי התובענה מגלה עילה. למקרא כתב התביעה אנו למדים שעניינה פיטורים במהלך היריון. ככל שהתובעת תוכיח את טענותיה, היא עשויה להיות זכאית לסעדים – חלקם או כולם – אותם תבעה. אינני מביעה דעה באשר לסיכויי הצלחת התביעה, אלא שיש להבין את הדברים כמכוונים לכך שאין התביעה טרדנית או קנטרנית, ודי בכך לצרכה של הבקשה דנן.

7.חרף האמור לעיל, לא שוכנעתי כי התובעת הצליחה להראות כי אין ביכולתה לשאת בתשלום האגרה. המבקש פטור מאגרה עקב חוסר יכולת לשלמה נדרש לשאת בנטל ההוכחה לעניין זה. עליו לפרוש בפני בית הדין תמונה מלאה באשר לרכושו, הכנסותיו ומצבו הכלכלי. בהעדר פרישה מלאה שכזו דין הבקשה להידחות. עקרונות אלו מבטאים את העובדה שהפטור מתשלום האגרה הוא חריג לכלל.

מתן פטור מתשלום אגרה משמעו הטלה של העלות הכרוכה בהגשת ההליך על ציבור משלמי המסים בכללותו. משכך, תנאי לקבלת הפטור מתשלום אגרת בית הדין הוא שהמבקש ימצה קודם לכן את האפשרויות העומדות בפניו לתשלום האגרה, לרבות מימוש נכסים או נטילת הלוואות

8.בענייננו מצטיירת תמונה לפיה בעלה של התובעת הוא מפרנס יחיד. יחד עם זאת, יש ליתן את הדעת לעובדה שהתובעת אינה חסרת אמצעים באופן המונע ממנה תשלום האגרה. על פי תצהירה של התובעת, ברשותה נכסים המאפשרים מימושם או נטילת הלוואות בגינם לשם מימון תשלום האגרה. לכך יש להוסיף שהתובעת ובעלה מעסיקים מטפלת בבתם.

זאת ועוד: נראה שהתובעת לא פרשה בתצהירה את מלוא הנתונים באשר ליכולתה הכלכלית. כך למשל, לבקשה צורפו שלושה תלושי שכר של בעלה של התובעת, בניגוד לתקנה 12(א) לתקנות, לפיה נדרשה התובעת להציג את מקורות הכנסתה בששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה. לא צורפו תדפיסי חשבון בנק, מהם ניתן ללמוד האם בחשבון הבנק של התובעת קיימות יתרות שתאפשרנה תשלום אגרת בית הדין. גם לא הוגשו במסגרת הבקשה פרטים אודות חסכונות וכיו"ב. התובעת גם לא פירטה בתצהירה האם פנתה לעזרת קרובי משפחה לצורך גיוס כספים לתשלום האגרה.

לאמור יש להוסיף, כי התובעת לא נתנה הסבר כלשהו כיצד, על אף מצבה הכלכלי הנטען, משגת ידה לממן ייצוג של עורך דין בהליך דנן.

9.בשים לב לכל אלה, לא מצאתי לפטור את התובעת מתשלום אגרת בית הדין במלואה. חרף זאת, מצאתי שיש לעשות שימוש בסמכות המסורה לי בתקנה 12(ב) ו- 12(ו) לתקנות האגרות, כך שגובה האגרה יועמד על סך 3,200 ש"ח, ויתאפשר לתובעת לשלמה בחמישה תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, הראשון בהם ביום 10/6/12.